סרט הקולנוע האמריקאי- יהודית יצא לאקרנים בשנת 1966בימויו של דנידניאל מאן המתרחש בישראל בזמן מלחמת נהעצמאו.
מבוסס על ספרו של לורלורנס דאל.
בסרט מככבים סופיה לורן, פיטר פינץ' וג'ק הוקינס והוא צולם בארצות הברית, בריטניה ובישראל.

ב1964 נערכו צילומי הסרט ״יהודית״ בכיכובה של סופיה לורן.
עבור הצילומים הוקם קיבוץ פיקטיבי ועובדי המשק של קיבוץ מצובה השתתפו כניצבים.
לגבעה, בה נערכו הצילומים, נדבק שמה החדש- גבעת סופיה.

סריקת התמונות מארכיון מצובה: עדנה נתנס.

מתוך כתבה בהארץ:
כשסופיה לורן באה לישראל כדי להיות "יהודית" - אנו - מוזיאון העם היהודי :

כמעט במחצית שנות השישים הוקם קיבוץ חדש בתל-עבדון שבגליל
המערבי. עמל רב הושקע בבנייתו, אך לא נותר ממנו זכר אלא על מסך
הקולנוע. אותו "קיבוץ" הוקם על מנת שסופיה לורן, אז בשיא יופיה
והצלחתה, תוכל לעכס בו במכנסונים זעירים וחולצה כחולה. הכוכבת
האיטלקיה נחתה בישראל ב29- ביולי 1964 וטיילה בארץ במשך
עשרה ימים לפני תחילת צילומי הסרט "יהודית", שלשמם הגיעה. היא
ביקרה בקיבוצים, במחנה צבאי והזילה דמעות במוזיאון לוחמי
הגטאות. את הלילות עשתה בסוויטה של מלון "דן כרמל" בחיפה
)צוות הצילום לן בנהריה והשחקנים הזרים ב"דולפין האוס" בשבי
ציון(.
הצילומים ארכו כ15- שבועות והעיתונות המקומית רטטה. לורן זכתה
לאבטחה צמודה, אך זה לא מה שמנע מהציבור להתנפל עליה בכל
מקום. "יהודית" עלה לאקרנים בתחילת ,1966 לווה בכובעי טמבל
שחולקו חינם לילדי ישראל, וגם בחרם על לורן במדינות ערב )השוק
הערבי לקולנוע מערבי היה קטן באותן בשנים, כך שלמפיצים
האמריקאים זה לא ממש הזיז(. כל זה קרה הודות לחלום של איש אחד:
המפיק היהודי קורט אונגר, שהלך לעולמו ב2011- בבריטניה והובא
לקבורה בישראל, על-פי בקשתו.
אונגר נולד בברלין ב1922- למשפחה נטועה היטב בעולם הקולנוע.
סבו היה בעלים של בתי קולנוע; ואביו, זיגפריד, היה במאי ומפיק
ברפובליקת ויימאר. עם מותו ועליית הנאצים, היגרו האם, קורט
ואחותו לפלשתינה-ארץ ישראל. אונגר החל לעבוד בחברה להפצת
סרטים עוד בנעוריו בתל-אביב, בצבא שירת כמפקד יחידת הקולנוע
שאירגנה הקרנות לחיילים, ולאחר שהשתחרר החל לעבוד כנציג
חברת "יונייטד ארטיסטס" בישראל. ב1953- עזב את הארץ לטובת
עבודה במשרדי החברה ברומא ולאחר מכן בלונדון.
עשור שנים חלף ואונגר כבר הכיר את כל המי ומי בתעשיית הקולנוע
ועמל כדי להפיק עצמאית את סרטו הראשון. הוא רצה סרט על אישה
יהודיה אמיצה המסייעת למדינת ישראל בראשית ימיה, על רקע
מלחמת העצמאות. "אבי הגיע לפלשתינה בגיל 11 ובילה את שנותיו
המעצבות בארץ שהיה מאוד גאה בה. הוא האמין שהדרך הטובה
ביותר לעשות יחסי ציבור למדינה היא דרך תקשורת ההמונים של
הקולנוע. הוא ניסה להפיק סרט או שניים נוספים בישראל, אך ללא
הצלחה, מספר בנו של קורט אונגר, דניאל, מפיק סרטים ששימש
בגיל 16 כעוזר הפקה על הסט של "יהודית".
קורט אונגר שיתף בחזון של "יהודית" את לורנס דארל, אחד הסופרים
הבריטים הלוהטים של התקופה, על מנת שיכתוב את התסריט. דארל,
שבדיוק פרש מכתיבת התסריט ל"קליאופטרה" עם אליזבת טיילור
וריצ'רד ברטון, היה האיש הנכון ברגע הנכון ושמח לקבל את ההצעה.
הוא נולד בהודו ועל אף שלא היה יהודי - שתיים מתוך ארבע נשותיו
היו. את אישתו השנייה, איב "איווט" כהן, הכיר במהלך מלחמת העולם
השנייה, כששימש כנספח העיתונות של שגרירות בריטניה
באלכסנדריה, מצרים. כהן היוותה השראה לדמותה של ז'וסטין,
גיבורת הספר הראשון ב"הרביעייה האלכסנדרונית", הסדרה
המפורסמת של דארל.
דארל ביקש כל חייו להימלט מהמוסרנות האנגלו-נוצרית
ומהאפרוריות המסרסת של בריטניה. לימים רמזה בתו, סאפו ג'יין
דארל, לגילוי עריות בינה לבין אביה ביומנים שהשאירה אחרי
התאבדותה בגיל .33 דארל עצמו חי ביוון ובמזרח התיכון, מה שהכשיר
אותו לכתוב תסריט המתרחש בארץ ישראל. דמות היהודי/יהודיה היו
עבורו סמל לאאוטסיידריות ולחופש. עלילת "יהודית" מתרחשת
בפלשתינה של .1948 לורן היתה אמורה לגלם מדענית, אך סירבה
ודרשה לגלם אישה פשוטה, ניצולת שואה ואם. וכך היה. מושכות
הבימוי הופקדו בידיו של היהודי-אמריקאי דניאל מאן.
בגרסה הסופית של התסריט, העלילה היא כדלקמן: ל"הגנה" נודע כי
הגנרל הגרמני גוסטב שילר )הנס ורנר( מדריך את הערבים בהפעלת
טנקים, אך לא ברור היכן. מי שיכולה לעזור בעניין היא אישתו לשעבר
של שילר, יהודיה בשם יהודית אוארבך-שילר, שהופקרה על ידו בזמן
המלחמה. היא נשלחה לדכאו, שם נאלצה להעניק שירותי מין
לקצינים נאצים, ובתום המלחמה הגיעה לארץ על מנת לנקום בשילר
ומתוך תקווה למצוא את בנה האבוד. בפלשתינה, תחת חסותו של
מפקד ההגנה אהרון שטיין )פיטר פינץ'(, יהודית נשלחת לקיבוץ.
ביוזמתו, היא פוגשת את מייג'ור לוטון )ג'ק הוקינס( ומגלה ממנו כי
שילר נמצא בדמשק. שמה של יהודית מרפרר כמובן לגיבורת "ספר
יהודית", אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, בו מפתה הגיבורה את שר
הצבא האשורי, כורתת את ראשו ובכך מצילה את עמה.
דארל פרש מכתיבת התסריט במהלך העבודה ושני תסריטאים אחרים
סיימו אותו. מי שחתום עליו בסופו של דבר הוא ג'ון מייקל הייז,
תסריטאי אמריקאי שהתפרסם בזכות עבודתו עם אלפרד היצ'קוק.
"יהודית", הרומן של דארל, פורסם לראשונה ב,2012- כ22- שנה
לאחר מותו, וכולל גרסה מאוחרת יותר, אותה כתב ככל הנראה אחרי
צאת הסרט. בגירסה הזו יהודית פוצלה לשתי דמויות: יהודית רות'
המדענית, ודמות נוספת בשם גרטה שהיא אישתו לשעבר של שילר
הנאצי.
סופיה לורן, .1964 לא הסכימה לגלם "מדענית"
על כל פנים, עם תסריט גמור ועם הגב הכלכלי של חברת "פרמאונט"
ההוליוודית, הוציא אונגר את ההפקה היקרה והמסובכת לדרך. 11
שנה לאחר שעזב את הארץ, הוא שב אליה זמנית וכמפיק בינלאומי.
החלטתו לצלם בישראל לא היתה מובנת מאליה. "אנחנו עובדים קשה
כדי להחיות פיסת היסטוריה", סיפר בזמנו לעיתון הקנדי Calgary
Herald." כאן אדם סופג היסטוריה בכל נשימה, ויש לנו את המציאות
והאותנטיות שהם בעלי חשיבות עליונה על המסך".
"רציתי לבוא למדינה הזו מאז הביקור של האפיפיור כאן בשנה
שעברה. ראיתי אותו בטלוויזיה", סיפרה לורן ל"ניו-יורק טיימס" בראיון
שהתקיים בישראל ופורסם בנובמבר .1964 ”כשקורט הציע שאצלם
כאן סרט המבוסס על סיפור של דארל, שאת ספריו 'ז'וסטין' ו'קליאה'
אני מעריצה, התמוגגתי. וכך גם קרלו )בעלה המפיק קרלו פונטי -
ד"ק(". עוד גילתה לורן באותו ראיון כי בזמן שהותה בארץ למדה
כ200- מילים בעברית וכי היא מסוגלת לנהל שיחה קלה בשפת
המקום.
"יהודית" היה הסרט היקר ביותר שצולם עד אז בישראל. תקציבו -
חמישה מיליון דולר - עלה על זה של "אקסודוס", סרטו של אוטו
פרמינגר. כתבה ב"על המשמר" מזמן הצילומים דיווחה על מקומייםי
שביקשו לנצל את ה"פרוספריטי" שהגיע לארץ. "בחלון הראווה
שבאחת החנויות היו מוצגות תמונות של בן-גוריון ושל נשיאי ישראל",
תיאר שמואל בנטוב אנקדוטה מהצילומים. "כאשר נתבקש בעל
החנות להוציא את התמונות מהחלון מכיוון שאינן מתאימות לרקע של
הסרט, הוא לא הסכים אלא לאחר שקיבל כמה שטרות כסף".
כרזת "יהודית". הסרט היקר ביותר שצולם בישראל באותן שנים צילום: במאי: דניאל מאן, מפיק: קארל אונגר/
ארה"ב ,1966 באדיבות דניאל אונגר )מתוך אוסף אנו - מוזיאון העם היהודי(
הלוקיישן המרכזי בסרט הוא הקיבוץ שנבנה בתל-עבדון. סצינות
נוספות צולמו בחיפה, בעכו ובקיסריה. קולנוע "גליל" בנהריה נסגר
לתקופה ושימש כאולפן. את הקאסט הבינלאומי הנוצץ חיזקו 14
פעלולנים מיובאים, שורה של שחקנים מקומיים )שרגא פרידמן,
שפרירה זכאי, זהרירה חריפאי, יוסף גרוס וציפורה פלד( וכ3,000-
סטטיסטים שגויסו מהקיבוצים באזור ומצה"ל. גם הצנחן יוני נתניהו
שימש כניצב בסרט. "היה קשה למצוא קיבוץ שנראה כמו קיבוץ
מ48-'", מספר דניאל אונגר על ההחלטה "לבנות" קיבוץ. "אבי עבד
באולפנים הגדולים באירופה והיה מודע היטב לחסרונות של בניית סט
באולפן. לאור העובדה שהסרט כלל התקפת מטוסים, פיצוצים
וטנקים, היה צורך בבניית סט מיוחד שישדר אותנטיות. בימינו אפשר
כמובן להשיג את כל זה בצורה דיגיטלית".
צילומי "יהודית" הסתיימו במסיבת יום הולדתה ה30- של לורן. הסרט
נערך בלונדון והקרנת הבכורה שלו התקיימה בינואר 1966 בניו-יורק.
הוא לא נחל הצלחה קופתית או ביקורתית גדולה ולא ייזכר כאחד
משיאי הקריירה של אף אחד מהמשתתפים בו. אונגר מצדו היה
מרוצה מהתוצאה. "הוא היה מרוצה מהחשיפה שהסרט הביא
לישראל", אומר דניאל. "הוא היה מרוצה מזה שהקרנת הבכורה
התרחשה ברדיו סיטי מיוזיק הול בניו-יורק וממברק הברכה שקיבל מנשיא ישראל.
המברק היה תלוי על קיר משרדו עד יום מותו".

לידיעתך

עדכון שנה

עם שליחת הטופס, נשלח מייל לחברך עם קישור לתוכן

יצירת קשר

ניתן לשלוח בקשות, הערות או שאלות. אנו נשמח לענות לכם בהקדם

מה תרצו להוסיף?